לקראת תום שנת המס 2008 הננו מביאים לידיעתכם נתונים יסודיים שיש להביא בחשבון.
1. נתונים בסיסיים בכל הנוגע להפרשות יחידים לקצבה
הגדרות:
עמית יחיד – מי שמתקיים בו אחד מאלה:
א. נולד לפני 1961.
ב. היתה לו הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה (פנסיה תקציבית).
עמית מוטב – יחיד שהפקיד סכום מינימלי של – 13,977 ש"ח לקצבה (אצל שכיר - חלק עובד+מעביד).
עמית יחיד
סעיף 47 – ניכוי
הכנסות מעבודה – התשלום המירבי המקנה ניכוי בגין הפקדה לקצבה הינו הנמוך מבין החלופות הבאות:
א. 5% מהכנסתו המזכה (ללא זכויות) עד לסכום של 88,800 ש"ח (4,440 ש"ח).
ב. 5% מהכנסה חייבת עד לסך 360,000 ש"ח בניכוי ההכנסה המבוטחת (עם זכויות).
הכנסות אחרות שאינן מעבודה – התשלום המירבי המקנה ניכוי בגין הפקדה לקצבה הינו 7% מהכנסתו המזכה או עד לתקרה של 126,000 ש"ח (8,820 ש"ח). הפקדה לקצבה בגובה של 16% מהכנסתו המזכה תזכה את הנישום בניכוי של 4% נוספים.
ליחידים שמלאו להם 50 שנה ומעלה ב-1.1.2008 – יינתנו אחוזים מוגדלים.
סעיף 45א' – זיכוי
תשלום מירבי המקנה זיכוי לפי סעיף 45א' הינו 7% מסך 88,800 ש"ח בגין הכנסות עבודה (6,216 ש"ח). במידה והופקד בגין ביטוח חיים (ריסק) – תקרת ההפקדה הינה 5% מסך 88,800 ש"ח (4,440 ש"ח).
בגין הכנסות שאינן מעבודה – 5% מסך של 126,000 ש"ח (6,300 ש"ח).
עמית מוטב
סעיף 47 – ניכוי
לעמית מוטב אין אבחנה בין הכנסות מעבודה להכנסות אחרות שאינן מעבודה ויינתן ניכוי על הכנסתו לפי הרבדים כדלקמן:
- רובד 1 - הניכוי המירבי - 11% מהכנסה לעמית עצמאי (משמע – סה"כ הכנסתו החייבת של היחיד עד תקרה של 90,000 ש"ח בניכוי הכנסתו המבוטחת עם זכויות – תקרה מקסימלית 9,900 ש"ח).
- רובד 2 – הניכוי המירבי בגין הפקדה לקצבה - 7% מהכנסה נוספת שהינה הנמוך
מבין 2 החלופות הבאות:
א. הכנסה חייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לתקרה של 90,000 ש"ח.
ב. הכנסה חייבת של היחיד עד לסך של 360,000 ש"ח בניכוי הכנסתו המבוטחת/90,000 – לפי הגבוה מביניהם (תקרה - 6,300 ש"ח).
במידה והופקדו כספים נוספים לקצבה ניתן לקבל ניכוי נוסף של 4% במסגרת רובד זה, בתנאי שההפקדה הכוללת לקצבה שהינה מעל הרובד המינימלי של 13,977 ש"ח, חלקי ההכנסה הנוספת מגיעה לשיעור העולה על 16% (תקרה 14,400), משמע סה"כ הפקדה כוללת לעמית מוטב לקבלת הטבות מקסימליות הינה 28,377 ש"ח.
סעיף 45א' – זיכוי
הסעיף מבחין בין "עמית מוטב" שלא היתה לו כלל הכנסה מבוטחת לבין כזה שהיתה לו הכנסה מבוטחת כלשהי. במקרה שלא היתה הכנסה מבוטחת זכאי היחיד לזיכוי של 5% מהכנסתו החייבת ועד לסכום של 180,096 ש"ח לשנה (9,005 ש"ח). במידה ול"עמית המוטב" הכנסה מבוטחת כלשהי, אזי הינו זכאי לזיכוי עד לתקרה מצרפית של הסכומים הבאים:
1) 7% מהכנסה מזכה (88,800 ש"ח) שהיא הכנסה מבוטחת (6,216 ש"ח).
2) 5% מההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, מוגבל בתקרה של 180,096 ש"ח בניכוי 88,800 ש"ח או ההכנסה המבוטחת, כנמוך מביניהם.
2. הפרשות לפיצויים
2.1. תקרה שנתית להפרשות לפיצויים ולקצבה של בעל שליטה המהווה הוצאה מוכרת בחברה הינה 10,500 ש"ח.
2.2. תקרה שנתית עבור סכום מענק פרישה פטור ממס- 10,500 ש"ח לכל שנת עבודה. (תקרה לתשלום בגין מוות - 21,010 ש"ח לכל שנת עבודה).
3. הפרשות לקרן השתלמות
3.1. שכיר "בעל שליטה"
חברה יכולה להפקיד עבור בעל שליטה כספים לקרן השתלמות בשיעור של 4.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח.
ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של 1.5% ממשכורתו. דהיינו על מנת ליהנות מההטבה המקסימלית בשנת המס 2008 יש צורך בהפרשה בשיעור של 6% (4.5% חלק המעביד ו- 1.5% חלק העובד) ממשכורת שאינה עולה על 188,544 ש"ח.
הפרשה מירבית (6%) - 11,312 ש"ח.
ניכוי מירבי בחברה (4.5%) - 8,484 ש"ח.
נתונים נוספים:
1) הפרשות המעביד מעבר לשיעור של 4.5% ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ש"ח, אומנם לא תותר כהוצאה בידי המעביד אך לא תחשב כהכנסה בידי בעל השליטה, (מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של 2.5%).
2) הפרשות המעביד בשיעור העולה על 7.5% מ- 188,544 ש"ח (14,141 ש"ח) תחשב כהכנסת עבודה של בעל השליטה וזאת כבר במועד ההפרשה.
3.2. שכיר שאינו בעל שליטה
1) חברה תוכל להפקיד עבור עובד שכיר "שאינו בעל שליטה" 7.5% ממשכורת שאינה עולה על 188,544 ש"ח ו – 2.5% יופקדו ע"י העובד.
חלק המעביד כאמור יוכר בחברה כהוצאה באופן מלא.
2) הפרשות המעביד בשיעור העולה על 7.5% מ- 188,544 ש"ח, תחשב כהכנסת עבודה בידי העובד.
3.3. עצמאי וחבר קיבוץ
עצמאי וחבר קיבוץ יכולים להפקיד סך של 7% מהכנסתם ובלבד שאינה עולה על 224,000 ש"ח (תקרת הפקדה של 15,680 ש"ח), ולקבל ניכוי מירבי של 4.5% מההכנסה (ניכוי מירבי של 10,080 ש"ח).
במידה ולעצמאי הכנסה ממשכורת, אשר בשלה הופרשו כספים לקרן השתלמות, אזי יש להפחית חלק זה מהתקרה המקסימלית או ההכנסה מ2(1), וליצור תקרה חדשה, לצורך הפקדה.
4. תשלומי שכר בונוסים שנתיים
תשלומי שכר למנהלים בעלי שליטה - בונוסים שנתיים יותרו לניכוי רק באותה שנת מס שבה שולמו בפועל או באותה שנה שבה בעל השליטה הצהיר על הכנסה זו בדוח על הכנסותיו וכן שהמס עליהם נוכה והועבר לפקיד השומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, לתקופה החל מ-ינואר 2009 ועד ליום התשלום בפועל ולא יאוחר מ-31 במרס 2009.
5. תשלומי מס
יחיד או חברה שישלמו סכום כלשהו על חשבון חוב מס לשנת 2008 ייהנו מהקלות כמפורט להלן:
1) חוב שישולם עד 31 בינואר 2009 - פטור ממלוא הפרשי ההצמדה וריבית.
2) חוב שישולם עד 28 בפברואר 2009 - פטור ממחצית הפרשי הצמדה וריבית.
3) חוב שישולם עד 31 במארס 2009 - פטור מרבע הפרשי הצמדה וריבית.
במידה והחוב ישולם לאחר ה-1 באפריל 2009 תגבה הצמדה בתוספת ריבית בשיעור של 4%, החל מיום 1 בינואר 2009.
אין להשתמש בתוכן חוזר זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן מטרת החוזר היא להפנות את תשומת הלב לאמור בו בלבד.
רווה רביד ושות'
רואי חשבון