להלן עיקרי נושאים שיש להביאם בחשבון לקראת תום שנת המס 2008.
1. נושאים הקשורים עם מיסוי חברות
1.1. הכנסות
1.1.1. יש לבחון את שיטת הדיווח ובחברות בהן אין מלאי יש לשקול מעבר לשיטת המזומנים. נישומים המדווחים על בסיס מזומן, טוב יעשו אם ייבחנו דחיית גביית הכנסות לשנה הבאה.
1.1.2. יש לבחון עיתוי ביצוע עסקאות - לפני או אחרי תאריך המאזן (מחזור מכירות, מכירת מלאי מת וכיו"ב).
1.1.3. שיעורי המס שנקבעו במסגרת תיקון 147 לפקודה והשפעתם על המס הכולל:
|
שנת מס
|
מס חברות
|
מס על דיבידנד (*)
|
מס כולל
|
|
2008
|
27%
|
25%
|
45.25%
|
|
2009
|
26%
|
25%
|
44.50%
|
|
2010 ואילך
|
25%
|
25%
|
43.75%
|
| |
|
|
|
|
(*) שיעור המס החל על דיבידנד המתקבל בידי בעל מניות מהותי (10% באחד מאמצעי השליטה). על דיבידנד בידי מי שאינו בעל מניות מהותי יחול מס בשיעור של 20%.
ככלל, הואיל ושיעור מס החברות הולך וקטן, גדלה הכדאיות לדחיית המועד בהכרה בהכנסה ו/או להקדמת הוצאות, ככל הניתן.
|
1.1.4. עיתוי מכירת/רכישת נכסי הון לשם ניצול ניכוי, קיזוז או חילוף בשל רווחי והפסדי הון.
1.1.5. כאשר קיימים הפסדים עסקיים שוטפים, יש לשקול להקדים קבלת הכנסות לשם קיזוז לרבות שבח מקרקעין כגון: דמי שכירות, משיכת פיצויים מקופה מרכזית לפיצויים, וכיו"ב.
1.1.6. כאשר מוענקת הלוואה בתנאים הנמוכים מתנאי השוק (על פי רוב- 4% + מדד) קובע סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה הכנסת ריבית רעיונית אצל נותן ההלוואה מבלי שמקבל ההלוואה ייהנה מהוצאת ריבית (להלן: "הסעיף").
במסגרת תיקון הסעיף, שנכנס לתוקף החל משנת המס 2008, נקבע כי יראו הכנסה כאמור כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה (הכנסה מריבית).
בהתאם למצב החוקי כיום, הוראות החוק קובעות כי חיוב מחברת אם לבת ומחברת בת לאם יהא לפחות בגבולות הפרשי הצמדה ובתוספת 4% ריבית שנתית.
בהתאם להצעת חוק שפורסמה לאחרונה, מוצע לאפשר לקיחת הלוואה ונתינתה במקביל באותו מטבע חוץ (לא בדולר בלבד בהתאם למצב החוקי כיום). במקרה כאמור, שיעור הריבית לעניין הסעיף יהא שיעור השינוי בשע"ח בתוספת 3%.
בהתאם למצב החוקי כיום, הוראות החוק קובעות כי יחול חיוב בגובה הפרשי הצמדה בלבד לגבי לווה שהינו חברת בת שהוראות פרק ב' לחוק התיאומים בשל אינפלציה חלות בקביעת הכנסתו החייבת.
בהתאם להצעת חוק שפורסמה לאחרונה, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה על הלוואות שינתנו לחברות שהוראות חוק התיאומים חלות בקביעת הכנסתן החייבת בשנת המס 2007, תחול הצמדה בלבד רק עד תום שנת המס 2010. הקלה זו תחול על הלוואות שינתנו עד לאחד בחודש שלאחר פרסום התיקון לתקנות.
1.1.7. "עבודות ממושכות" (מתייחס בעיקר לקבלנים):
1.1.7.1. קבלן מבצע – קביעת שיעור הביצוע של "עבודה ממושכת" בהתחשב בהוראות הפקודה לפיהן ביצוע בשיעור של 25% לפחות מחייב דווח על רווח לצרכי מס וביצוע של 50% לפחות מתיר קיזוז הפסד לצרכי מס.
1.1.7.2. קבלן בונה – קביעת המועד בו יראו בניין שנבנה כ"בניין ראוי לשימוש" - מועד המחייב דווח על ההכנסות/הכרה בהפסד.
1.1.7.3. ניכוי הוצאות ריבית, הנהלה וכלליות – הכרה במקביל למועד ההכרה בהכנסה מאותן יחידות. יחד עם זאת, בהתאם להלכת אינטרבילדינג ניתן לנקוט בגישת ייחוס ספציפי של ההוצאות וזאת בהתקיים מספר תנאים, כמפורט בפסקי הדין.
1.2. הוצאות
1.2.1. צבירת הוצאות – צבירה ודיווח של מלוא ההוצאות המתייחסות להכנסות המדווחות ב- 2008.
1.2.2. הקפדה על תשלום בפועל של הוצאות אשר התרתן בניכוי מתאפשרת רק עם תשלומן בפועל (כגון – מענק פרישה, דמי הבראה, דמי חגים וכו').
1.2.3. הוצאות שיפוצים – רצוי לתת את הדעת בכל הנוגע להוצאות אחזקה ושיפוצים הכוללות הוצאות שנתיות מהותיות אשר נועדו ל"שמירה על הקיים". יש להבחין בין הוצאות אלו לבין הוצאות המשביחות את הנכס שבשלו הוצאו.
1.2.4. הכרה בחובות אבודים – רצוי לסיים את הטיפול בחובות בעיתיים לפני סוף השנה, ולוודא שיותרו בניכוי לצורכי מס. יש לוודא כי החובות הפכו לרעים בשנת המס וכן להיערך לכך שניתן יהיה להצביע כי בוצעו פעולות אקטיביות לגביית החוב במהלך השנה. כמו כן, מומלץ להוכיח סיכויי גביה וכן להגיע להסכמי מחילות עם לקוחות לפני סוף השנה.
בנוסף, יש להיערך להכרת החוב כחוב אבוד לצרכי מע"מ, ככל שניתן.
1.2.5.
התחייבויות תלויות – בפסיקה נקבע גם, כי כאשר החברה טוענת בבית המשפט כי אינה מוכנה לשלם את סכום התביעה, עדיין תוכל במקרים מסוימים לתבוע את ההפרשה כהוצאה. יש לבחון ולגבש את המבחנים המאפשרים להכיר בהתחייבויות תלויות לפני סוף השנה, בהתאם למבחנים שגובשו בפסיקה.
1.3. ניכויים וזיכויים המותרים על "בסיס מזומנים"
פקודת מס הכנסה מאפשרת במקרים מסוימים דיווח על הכנסה לפי בסיס מזומן משמע – דיווח על הכנסות בעת קבלתן ועל הוצאות בעת תשלומן. בהקשר זה יש לבחון הנושאים הבאים:
1.3.1. השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופות תגמולים, קרן השתלמות וביטוח מנהלים).
1.3.2. השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה - לשנה השוטפת, לרבות עדכון בגין תוספת שכר ובשל שנים קודמות - באישור הנציבות.
1.3.3. הקדמת תשלום פיצויים למפוטרים מכספי החברה, פדיון חופשה, דמי הבראה וכיו"ב.
1.3.4. הקדמת תשלומי שכר לעובדים.
1.3.5. הקדמת תשלומים שונים (ספרות מקצועית, השתלמויות, צרכי משרד, תיקונים והחזקה וכיו"ב).
1.3.6. תשלום הוצאות לתושבי חוץ, או לחילופין תשלום הניכוי המתאים על-מנת להכשיר את ההוצאה לצרכי מס.
1.3.7. תשלום תשלומים מסוימים לבעלי שליטה בחברת מעטים, או לחילופין דיווח ההכנסה על-ידי בעל השליטה וביצוע הניכוי במקור במועד שנקבע בסעיף 18(ב) לפקודת מס הכנסה.
1.3.8. תשלומים בשל הוצאות מחקר, סרטים ונפט.
1.3.9. תשלום דמי פנוי.
1.3.10. רכישת קופות רושמות.
1.3.11. תשלומים בשל תרומות למוסדות מוכרים.
1.3.12. גילום הוצאות המהוות טובת הנאה והניתנות לכלל העובדים לפי שיעור המס השולי החל על עובדי החברה.
1.4. השלכות ביטול סעיפים מסוימים בחוק התיאומים בשל אינפלציה
1.4.1. שערוך של הוצאות הפחת יבוצע עד תום שנת המס 2007.
1.4.2. החל משנת המס 2008 בוטל המנגנון לחישוב הניכוי או התוספת בשל אינפלציה.
1.4.3. הפסדים שנוצרו עד לתום שנת המס 2007 יישארו בערכם המתואם ליום 31/12/2007 ללא תאום למדד בשנים הבאות.
1.4.4. החל מ-1/1/2008 הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בגין נכס שאינו משמש בייצור הכנסה, לא תותרנה בניכוי והן תיווספנה למחיר המקורי של הנכס לצורך חישוב פחת / רווח הון.
1.5. הפסדים מעסק
1.5.1. הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס השוטפת יקוזז בשנה בה נוצר כנגד הכנסה מכל מקור. הפסד כאמור שלא ניתן היה לקזזו יועבר לשנים הבאות וניתן יהיה לקזזו כנגד רווח עסקי או ממשלח ידו של אותו אדם או כנגד רווח הון בעסק וכן כנגד הכנסותיו של אותו אדם ממשכורת, בהתקיים מספר תנאים.
1.5.2. קיזוז הפסד עסקי שוטף כנגד הכנסות צפויות משכירות – יש לשקול, ככל שהדבר אפשרי, להקדים קבלת הכנסות משכ"ד. הכנסות אלה ימוסו על בסיס מזומן, ולפיכך ניתן יהיה לקזזן כנגד ההפסד השוטף (לא ניתן יהיה לבצע הקיזוז כאשר ההפסד יהיה הפסד מעסק מועבר).
|
סוג
ההכנסה
סוג
ההפסד
|
רווח הון מני"ע נסחרים בישראל
|
רווח הון מני"ע נסחרים בחו"ל
|
ריבית מני"ע (*)
|
דיבידנד מני"ע (*)
|
ריבית מפיקדונות בבנקים או מתוכניות חסכון
|
רווח הון מנכס לא סחיר בישראל
|
רווח הון מנכס לא סחיר בחו"ל
|
|
הפסד הון מני"ע סחירים של חברות ישראליות
|
+
|
+
|
+
|
+
|
-
|
+
|
+
|
|
הפסד מני"ע סחירים של חברות זרות
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
-
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
|
הפסד הון מנכס לא סחיר בארץ
|
+
|
+
|
+
|
+
|
-
|
+
|
+
|
|
הפסד הון מנכס לא סחיר בחו"ל
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
-
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
|
(*) מדובר רק בהפסד שוטף (באותה שנת מס שבה נתקבלה ההכנסה מריבית או דיבידנד). בנוסף, בנסיבות בהן מדובר בקיזוז הפסדי הון כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד שאינם נובעים מנייר הערך שמומש, הקיזוז כאמור יתאפשר כל עוד שיעור המס על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%.
|
1.6.2. שנת 2008: קיזוז הפסדי הון מועברים שגובשו בשנים 2006-7.
|
סוג
ההכנסה
סוג
ההפסד
|
רווח הון מני"ע נסחרים בישראל
|
רווח הון מני"ע נסחרים בחו"ל
|
ריבית מני"ע
|
דיבידנד מני"ע
|
ריבית מפיקדונות בבנקים או מתוכניות חסכון
|
רווח הון מנכס לא סחיר בישראל
|
רווח הון מנכס לא סחיר בחו"ל
|
|
הפסד מני"ע נסחרים בישראל
|
+
|
+
|
-
|
-
|
-
|
+
|
+
|
|
הפסד מני"ע נסחרים בחו"ל
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
-
|
-
|
-
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
|
הפסד הון מנכס לא סחיר בארץ
|
+
|
+
|
-
|
-
|
-
|
+
|
+
|
|
הפסד הון מנכס לא סחיר בחו"ל
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
-
|
-
|
-
|
היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
|
+
|
1.6.3. קיזוז הפסדי הון שנוצרו בשנים 2003 – 2005:
א. הפסדים שנוצרו כתוצאה ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל, או ניירות ערך זרים, אשר לא קוזזו בשנים 2005 – 2003 - החל משנת 2007 ניתן לקזזם כנגד רווח הון ממכירת כל נייר ערך, וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%.
ב. הפסד ריאלי ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 6 לחוק התיאומים (בחברה שחל עליה חוק התיאומים), שהיה לפני 2006 ולא קוזז לפני יום התחילה, ניתן לקזזו לפי הוראות הפקודה רק כנגד הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה.
1.6.4. השלכות מס בבורסה יורדת –
1.6.4.1. יש לבחון כדאיות מימוש של ניירות ערך לצורך גיבוש ההפסד בשנת המס וניצולו כנגד רווחי הון ממומשים אחרים החייבים בשיעורי מס גבוהים יותר. יש לבחון היקף הכנסות מדיבידנד לחלוקה ליחיד בעל שליטה בשנת המס 2008 לצורך קיזוז מול הפסדי הון כאמור.
1.6.4.2. מכיוון שהחל משנת המס 2008 ניתן לקזז הפסדי הון מניירות ערך גם כנגד הכנסות ריבית או דיבידנד מניירות ערך, אך לא ניתן לקזז כנגד הכנסות ריבית בנקאית מפיקדונות או תוכניות חסכון, יש לבחון את שינוי אפיקי ההשקעה למק"מ הנכנס לגדר "נייר ערך" אשר התשואה ממנו למעשה מבוססת על ריבית בנקאית בגין פיקדונות.
1.6.5. ניתן לשקול יישום הוראות סעיף 27 לפקודה המאפשרות להמיר הפסד הון בעסק (למעט מרכבים פרטיים) בהפסד פירותי. לפיכך אם קיים הפסד הוני שוטף מנכס ויש כוונה לרכוש נכס חדש תחתיו כדאי לשקול את הקדמת הרכישה עד לתום השנה וכך להנות מהוראות סעיף 27 לפקודה, השנה.
1.7. "בעל שליטה"
1.7.2. הפקדות לקופות גמל לפיצויים או לקצבה עד התקרה המותרת.
1.7.3. הפקדות לקרן השתלמות עד לגובה התקרה המותרת.
1.7.4. הקדמת תשלומים שיש לנכות מהם מס במקור או תשלום הניכוי במקור. (ניתן לשלם עד תום 3 חודשים מתום שנת המס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על-מנת שההוצאה תותר בניכוי. הוראות אלו חלות אף ביחס לתשלומים לתושבי חוץ).
1.7.5. החל מיום 1.1.08 הכנסות מדיבידנד אינן חייבות בדמי ביטוח לאומי, לרבות בידי בעל מניות מהותי, ובלבד שאינן מחברת בית וחברה משפחתית.
1.7.6. החל משנת המס 2008 בעלי שליטה שיש להם הפסד שמומש משוק ההון (באופן אישי) יכולים לקזזו כנגד משיכת דיבידנד מחברה שבשליטתם. כדאי לממש הפסד כזה "השווה" מס של 20% ולקזזו כנגד הכנסה החייבת במס של 25% (מגן מס של 5%).
1.8.1. תושבות של חברה כתושבת ישראל נקבעת ככזו, כאשר החברה התאגדה בישראל או כאשר השליטה והניהול בה מופעלים מישראל.
מומלץ לבעלי מניות בחברות זרות, לבחון את סוגיית השליטה והניהול.
בימים אלו הנחה מנהל רשות המסים את פקידי השומה, לאפשר הענקת פטור מניכוי במקור ליחידים בשל משיכת דיבידנד מחברה שבשליטתם, בנסיבות בהן נבעו להם הפסדים שוטפים מניירות ערך שגובשו בשנת המס 2008. יובהר כי בקשה כאמור דורשת פניה פרטנית לפקיד השומה, אגב הוכחה, הלכה למעשה, של גיבוש הפסד הון מניירות ערך. משרדנו ישמח לסייע ללקוחות שהנושא רלבנטי לגביהם.
1.8. תושבות חברה
1.8.2. חברת משלח יד זרה (חמי"ז) – במסגרת תיקון 132 לפקודה וכחלק מהמעבר למיסוי פרסונאלי נקבע המנגנון של חברת משלח יד זרה. לפי מנגנון זה, יחיד תושב ישראל הנותן שירותים באמצעות חברה, תושבת חוץ, העומדת במספר תנאים המפורטים בסעיף 5 (5) לפקודה, עשויה החברה להיחשב כחברת משלח יד זרה ויראו אותה כ"תושבת ישראל" לצרכי מס.
בכל הנוגע לחברות המעניקות שירותים בחו"ל כאמור, יש לבחון את תחולת הוראות הסעיף כאמור.
1.8.3. חברה נשלטת זרה (חנ"ז) – כחלק מהמעבר לשיטת מיסוי פרסונאלית, נחקקו גם הוראות חנ"ז הדומות להוראות
מומלץ לבחון את העמידה בתנאי סעיף 75ב' לפקודה, בדבר תחולת הגדרות חנ"ז, הן בכל הנוגע לשיעור ההחזקה ע"י תושבי ישראל והן בכל הנוגע לשיעור ההחזקה של כל אחד מבעלי השליטה, תושבי ישראל, בפועל.
1.9. תשלומי מס
1.9.1 השלמת מקדמות בשל "הוצאות עודפות" שיחשבו כמס ששולם על חשבון השנה השוטפת.
CFC
הנהוגות במדינות אחרות. על פי הוראות אלה יש לבצע ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל שליטה ישראלי, בגין רווחים שנצברו ולא חולקו מרווחים פאסיביים של חברות זרות, העומדות בהגדרות הקבועות בחוק.
הנהוגות במדינות אחרות. על פי הוראות אלה יש לבצע ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל שליטה ישראלי, בגין רווחים שנצברו ולא חולקו מרווחים פאסיביים של חברות זרות, העומדות בהגדרות הקבועות בחוק.
1.9.2 תשלום יתרת חוב המס עד 31 בינואר 2009 ללא חיוב בהפרשי הצמדה וריבית, או עד תום פברואר 2009 תוך תשלום מחצית הפרשי הצמדה והריבית, או עד תום מארס 2009 תוך תשלום 75% מהפרשי הצמדה והריבית.
1.9.3 שיקולים לגבי תשלומי מענקים על-מנת להקטין הפרשי הצמדה וריבית המוטלים ממחצית שנת המס בשל הפחתת מקדמות בלתי מוצדקת.
1.9.4 התאמת המחזור שדווח לצרכי תשלום מקדמות למחזור בפועל והשלמת ההפרשים בדוח דצמבר.
1.9.5 התאמת המחזור ודווח כנ"ל לצרכי מס ערך מוסף.
שונות
1.10.1. החל משנת 2007 יש לדווח על עסקאות מסוימות בשל היותן "תכנוני מס החייבים בדיווח" כפי שנקבע בתקנות. יש לבחון האם ניתן שלא לסווג פעולות מסוימות כעסקאות החייבות בדיווח כאמור, או לחילופין במידה ולא ניתן לצאת מהגדרות אלה יש לתת דיווח כמחויב בחוק.
1.10.2. החל משנת המס 2007 יש לדווח על עסקאות בינלאומיות הנעשות בין צדדים קשורים בטופס דיווח על עסקאות בינ"ל לרשות המסים. . יש לבחון האם ניתן שלא לסווג פעולות מסוימות כעסקאות החייבות בדיווח כאמור, או לחילופין במידה ולא ניתן לצאת מהגדרות אלה יש לתת דיווח כמחויב בחוק.
1.10.3. יש לבחון הודעה בדבר בחירת שנת הבסיס במפעלים מאושרים/מוטבים.
1.10.4. חובת הודעה בכתב ומראש לפקיד השומה על עריכת מפקד המלאי, אם הוא מתבצע במועד שהוא יותר מ- 10 ימים ועד חודש לפני או אחרי יום המאזן. האמור לעיל אינו חל על מלאי המתנהל בספר תנועת מלאי באופן המאפשר קביעת יתרות וכל פריט בו נספר לפחות אחת לשנה ונשלחה הודעה בתחילת שנת המס לפקיד השומה על בחירת שיטה זו.
בכל מקרה של השמדת "מלאי מת", מומלץ להזמין מראש את פקיד השומה ל"טקס" ההשמדה של המלאי. לאחר הזמנה כאמור ניתן להשמיד את המלאי אף ללא נוכחות פקיד שומה.
1.10.5. יש לבחון שיקולים לחלוקת/לאי חלוקת מענקים ודמי ניהול לבעלי שליטה בהתחשב בפער בין שיעורי המס לגבי חברה ולגבי יחיד.