הערכות ותכנון המס לקראת תום שנת המס 2009

להלן עיקרי נושאים שיש להביאם בחשבון לקראת תום שנת המס 2009.

1. נושאים הקשורים עם מיסוי חברות

1.1. הכנסות

1.1.1. יש לבחון את שיטת הדיווח ובחברות בהן אין מלאי יש לשקול מעבר לשיטת המזומנים. נישומים המדווחים על בסיס מזומן, טוב יעשו אם ייבחנו דחיית גביית הכנסות לשנה הבאה.

1.1.2. יש לבחון עיתוי ביצוע עסקאות - לפני או אחרי תאריך המאזן (מחזור מכירות, מכירת מלאי מת וכיו"ב).

1.1.3. שיעורי המס שנקבעו במסגרת תיקון 147 לפקודה וחוק ההתייעלות הכלכלית והשפעתם על המס הכולל:

שנת מס	מס חברות	מס על דיבידנד (*)	מס כולל
2009	26%	25%	44.5%
2010	25%	25%	43.75%
2011	24%	25%	43%
2012	23%	25%	42.25%
2013	22%	25%	41.5%
2014	21%	25%	40.75%
2015	20%	25%	40%
2016	18%	25%	38.5%


() שיעור המס החל על דיבידנד המתקבל בידי בעל מניות מהותי (10% באחד מאמצעי השליטה). על דיבידנד בידי מי שאינו בעל מניות מהותי יחול מס בשיעור של 20%. ככלל, הואיל ושיעור מס החברות הולך וקטן, גדלה הכדאיות לדחיית המועד בהכרה בהכנסה ו/או להקדמת הוצאות, ככל הניתן.*

1.1.4. עיתוי מכירת/רכישת נכסי הון לשם ניצול ניכוי, קיזוז או חילוף בשל רווחי והפסדי הון.

1.1.5. כאשר קיימים הפסדים עסקיים שוטפים, יש לשקול להקדים קבלת הכנסות לשם קיזוז לרבות שבח מקרקעין כגון: דמי שכירות, משיכת פיצויים מקופה מרכזית לפיצויים, וכיו"ב.

1.1.6. "עבודות ממושכות" (מתייחס בעיקר לקבלנים):

1.1.6.1. קבלן מבצע – קביעת שיעור הביצוע של "עבודה ממושכת" בהתחשב בהוראות הפקודה לפיהן ביצוע בשיעור של 25% לפחות מחייב דווח על רווח לצרכי מס וביצוע של 50% לפחות מתיר קיזוז הפסד לצרכי מס.

1.1.6.2. קבלן בונה – קביעת המועד בו יראו בניין שנבנה כ"בניין ראוי לשימוש" - מועד המחייב דווח על ההכנסות/הכרה בהפסד.

1.1.6.3. ניכוי הוצאות ריבית, הנהלה וכלליות – הכרה במקביל למועד ההכרה בהכנסה מאותן יחידות. יחד עם זאת, בהתאם להלכת אינטרבילדינג ניתן לנקוט בגישת ייחוס ספציפי של ההוצאות וזאת בהתקיים מספר תנאים, כמפורט בפסקי הדין.

1.2. הוצאות

1.2.1. צבירת הוצאות – צבירה ודיווח של מלוא ההוצאות המתייחסות להכנסות המדווחות ב- 2009.

1.2.2. הקפדה על תשלום בפועל של הוצאות אשר התרתן בניכוי מתאפשרת רק עם תשלומן בפועל (כגון – מענק פרישה, דמי הבראה, דמי חגים וכו').

1.2.3. הוצאות שיפוצים – רצוי לתת את הדעת בכל הנוגע להוצאות אחזקה ושיפוצים הכוללות הוצאות שנתיות מהותיות אשר נועדו ל"שמירה על הקיים". יש להבחין בין הוצאות אלו לבין הוצאות המשביחות את הנכס שבשלו הוצאו.

1.2.4. הכרה בחובות אבודים – רצוי לסיים את הטיפול בחובות בעיתיים לפני סוף השנה, ולוודא שיותרו בניכוי לצורכי מס. יש לוודא כי החובות הפכו לרעים בשנת המס וכן להיערך לכך שניתן יהיה להצביע כי בוצעו פעולות אקטיביות לגביית החוב במהלך השנה. כמו כן, מומלץ להוכיח סיכויי גביה וכן להגיע להסכמי מחילות עם לקוחות לפני סוף השנה.

בנוסף, יש להיערך להכרת החוב כחוב אבוד לצרכי מע"מ, ככל שניתן.

1.2.5. התחייבויות תלויות – בפסיקה נקבע גם, כי כאשר החברה טוענת בבית המשפט כי אינה מוכנה לשלם את סכום התביעה, עדיין תוכל במקרים מסוימים לתבוע את ההפרשה כהוצאה. יש לבחון ולגבש את המבחנים המאפשרים להכיר בהתחייבויות תלויות לפני סוף השנה, בהתאם למבחנים שגובשו בפסיקה.

1.3. ניכויים וזיכויים המותרים על "בסיס מזומנים"

פקודת מס הכנסה מאפשרת במקרים מסוימים דיווח על הכנסה לפי בסיס מזומן משמע – דיווח על הכנסות בעת קבלתן ועל הוצאות בעת תשלומן.

בהקשר זה יש לבחון הנושאים הבאים:

1.3.1. השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופות תגמולים, קרן השתלמות וביטוח מנהלים) עד תום שנת המס.

1.3.2. השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה - לשנה השוטפת, לרבות עדכון בגין תוספת שכר ובשל שנים קודמות - באישור הנציבות.

1.3.3. הקדמת תשלום פיצויים למפוטרים מכספי החברה, פדיון חופשה, דמי הבראה וכיו"ב.

1.3.4. הקדמת תשלומי שכר לעובדים.

1.3.5. הקדמת תשלומים שונים (ספרות מקצועית, השתלמויות, צרכי משרד, תיקונים והחזקה וכיו"ב).

1.3.6. תשלום הוצאות לתושבי חוץ, או לחילופין תשלום הניכוי המתאים על-מנת להכשיר את ההוצאה לצרכי מס.

1.3.7. ביצוע תשלומים מסוימים לבעלי שליטה בחברת מעטים, או לחילופין דיווח ההכנסה על-ידי בעל השליטה וביצוע הניכוי במקור במועד שנקבע בסעיף 18(ב) לפקודת מס הכנסה.

1.3.8. תשלומים בשל הוצאות מחקר, סרטים ונפט.

1.3.9. תשלום דמי פנוי.

1.3.10. רכישת קופות רושמות.

1.3.11. תשלומים בשל תרומות למוסדות מוכרים. להזכירכם, על מנת לתבוע זיכוי לצרכי המס, יש לקבל קבלה מקורית ממוסדות מוכרים.

1.3.12. גילום הוצאות המהוות טובת הנאה והניתנות לכלל העובדים לפי שיעור המס השולי החל על עובדי החברה.

1.4. "בעל שליטה"

להלן נושאים מיוחדים שיש לבחון בהקשר לבעלי שליטה:

1.4.1. על פי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, בעל שליטה חייב בגין הלוואה שלקח מחברה בשליטתו סכום שלא יפחת משיעור עליית המדד בתוספת 4%. בגין יתרת זכות שיש לבעל השליטה בחברה שבשליטתו הינו זכאי להפרשי הצמדה בלבד.

1.4.2. הפקדות לקופות גמל לפיצויים או לקצבה עד התקרה המותרת.

1.4.3. הפקדות לקרן השתלמות עד לגובה התקרה המותרת.

1.4.4. הקדמת תשלומים שיש לנכות מהם מס במקור או תשלום הניכוי במקור. (ניתן לשלם עד תום 3 חודשים מתום שנת המס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על-מנת שההוצאה תותר בניכוי. הוראות אלו חלות אף ביחס לתשלומים לתושבי חוץ).

1.4.5. החל מיום 1.1.08 הכנסות מדיבידנד אינן חייבות בדמי ביטוח לאומי, לרבות בידי בעל מניות מהותי, ובלבד שאינן מחברת בית וחברה משפחתית.

1.4.6. החל משנת המס 2008 בעלי שליטה שיש להם הפסד שמומש משוק ההון (באופן אישי) יכולים לקזזו כנגד משיכת דיבידנד מחברה שבשליטתם. כדאי לממש הפסד כזה "השווה" מס של 20% ולקזזו כנגד הכנסה החייבת במס של 25% (מגן מס של 5%).

1.5. תושבות חברה

1.5.1. תושבות של חברה כתושבת ישראל נקבעת ככזו, כאשר החברה התאגדה בישראל או כאשר השליטה והניהול בה מופעלים מישראל.

מומלץ לבעלי מניות בחברות זרות, לבחון את סוגיית השליטה והניהול.

1.5.2. חברת משלח יד זרה (חמי"ז) – במסגרת תיקון 132 לפקודה וכחלק מהמעבר למיסוי פרסונאלי נקבע המנגנון של חברת משלח יד זרה. לפי מנגנון זה, יחיד תושב ישראל הנותן שירותים באמצעות חברה, תושבת חוץ, העומדת במספר תנאים המפורטים בסעיף 5 (5) לפקודה, עשויה החברה להיחשב כחברת משלח יד זרה ויראו אותה כ"תושבת ישראל" לצרכי מס.

בכל הנוגע לחברות המעניקות שירותים בחו"ל כאמור, יש לבחון את תחולת הוראות הסעיף כאמור.

1.5.3. חברה נשלטת זרה (חנ"ז) – כחלק מהמעבר לשיטת מיסוי פרסונאלית, נחקקו גם הוראות חנ"ז הדומות
להוראות CFC הנהוגות במדינות אחרות. על פי הוראות אלה יש לבצע ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל שליטה ישראלי, בגין רווחים שנצברו ולא חולקו מרווחים פאסיביים של חברות זרות, העומדות בהגדרות הקבועות בחוק.

מומלץ לבחון את העמידה בתנאי סעיף 75ב' לפקודה, בדבר תחולת הגדרות חנ"ז, הן בכל הנוגע לשיעור ההחזקה ע"י תושבי ישראל והן בכל הנוגע לשיעור ההחזקה של כל אחד מבעלי השליטה, תושבי ישראל, בפועל.

1.6. תשלומי מס

1.6.1 השלמת מקדמות בשל "הוצאות עודפות" שיחשבו כמס ששולם על חשבון השנה השוטפת.

1.6.2 תשלום יתרת חוב המס עד 31 בינואר 2010 ללא חיוב בהפרשי הצמדה וריבית, או עד תום פברואר 2010 תוך תשלום מחצית הפרשי הצמדה והריבית, או עד תום מארס 2010 תוך תשלום 75% מהפרשי הצמדה והריבית.

1.6.3 מומלץ לבדוק ולבצע השלמת מקדמות על חשבון המס במידת הצורך על-מנת להקטין הפרשי הצמדה וריבית המוטלים ממחצית שנת המס בשל הפחתת מקדמות בלתי מוצדקת.

1.6.4 התאמת המחזור שדווח לצרכי תשלום מקדמות למחזור בפועל והשלמת ההפרשים בדוח דצמבר.

1.6.5 התאמת המחזור ודווח כנ"ל לצרכי מס ערך מוסף.

1.7. שונות

1.7.1. החל משנת 2007 יש לדווח על עסקאות מסוימות בשל היותן "תכנוני מס החייבים בדיווח" כפי שנקבע בתקנות. יש לבחון האם ניתן שלא לסווג פעולות מסוימות כעסקאות החייבות בדיווח כאמור, או לחילופין במידה ולא ניתן לצאת מהגדרות אלה יש לתת דיווח כמחויב בחוק.

1.7.2. החל משנת המס 2007 יש לדווח על עסקאות בינלאומיות הנעשות בין צדדים קשורים בטופס דיווח על עסקאות בינ"ל לרשות המסים. יש לתת דיווח כמחויב בחוק, תוך כדי הפרדה בין עסקאות חד פעמיות ועסקאות שאינן חד פעמיות.

1.7.3. יש לבחון הודעה בדבר בחירת שנת הבסיס במפעלים מאושרים/מוטבים.

1.7.4. חובת הודעה בכתב ומראש לפקיד השומה על עריכת מפקד המלאי, אם הוא מתבצע במועד שהוא יותר מ- 10 ימים ועד חודש לפני או אחרי יום המאזן. האמור לעיל אינו חל על מלאי המתנהל בספר תנועת מלאי באופן המאפשר קביעת יתרות וכל פריט בו נספר לפחות אחת לשנה ונשלחה הודעה בתחילת שנת המס לפקיד השומה על בחירת שיטה זו.

בכל מקרה של השמדת "מלאי מת", מומלץ להזמין מראש את פקיד השומה ל"טקס" ההשמדה של המלאי. לאחר הזמנה כאמור ניתן להשמיד את המלאי אף ללא נוכחות פקיד שומה.

1.7.5. יש לבחון שיקולים לחלוקת/לאי חלוקת בונוסים ודמי ניהול לבעלי שליטה בהתחשב בפער בין שיעורי המס לגבי חברה ולגבי יחיד.

1.7.6. השלמת פרטי דיווח על ניכויים במקור בדבר: שם מקבל התשלום, מענו ומספר תעודת הזהות ובחבר בני-אדם מספר מזהה אחר בצורה מדויקת כדי למנוע אי התרת הסכומים כהוצאה.

1.7.7. יש להקפיד על הדיווח הממוכן של טפסי 126 ו- 856 על ידי כל מעביד/מנכה, החייב לנהל חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, מעסיק 10 עובדים או יותר, או עורך את חישובי המשכורת ו/או הניכויים באמצעות מערכת מיכון.

1.7.8. בדיקת סוג פנקסי החשבונות שיש לנהל מתחילת שנת המס 2010 באם חלו שינויים בפעילות העסק (מחזור, מספר עובדים).

1.7.9. העלאת שווי שימוש ברכב בשנים הבאות:

לאור הרפורמה שאושרה בגין השינוי בשווי השימוש ברכב צמוד לעובדים, כמו גם להסדר לתיאום הוצאות רכב שאינו צמוד לעובד ספציפי (הוצאות עודפות) כדאי לשקול מחדש את כדאיות החזקת רכב צמוד לעומת קבלת רכיב "אחזקת רכב" בשכר העובד.

אף שההעלאה של שווי הרכב היא הדרגתית, עדיין כדאי לשקול את כדאיות רכישת הרכב, לפי קוד הקבוצה שאליה הוא משויך (או מחיר המחירון של הרכב לגבי רכבים שירשמו לראשונה ויירכשו מ-1.1.2010), ובהתאם לשווי השימוש של רכבים אלה בשנים הבאות שבהן יוחזקו ע"י העובד.

2. נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד

2.1. השלמת תשלומים עד תום שנת המס לשם קבלת מקסימום הטבות מס:

2.1.1. לקופות גמל לקצבה לביטוחי חיים ולקרן השתלמות.

2.1.2. תרומות למוסדות מוכרים.

2.1.3. לגבי עצמאים - הקדמת התשלום למוסד לביטוח לאומי שמועד פירעונו חל ב- 15 בינואר 2010 עוד בשנת 2009, לשם ניצול הניכוי בשנת המס 2009.

2.2. השלמת תשלומי התחייבויות להוצאות לגבי מי שהכנסתו מדווחת על בסיס מזומנים (שכר עבודה, שכר דירה, חשמל, הוצאות משרד, שכר טרחת עו"ד ורו"ח וכיו"ב).

2.3. רכישת קופות רושמות לפני תום שנת המס.

2.4. הכנסות ריבית – בגין הכנסות ריבית בידי יחיד יחול מס בשיעור של 20%. במספר מקרים (הריבית הינה הכנסה עסקית, היחיד תבע הוצאות מימון, בעל מניות מהותי בחברה המשלמת וכו') יחול מס שולי ולפיכך חשוב מאוד לבחון כיצד לסווג הכנסות ריבית בידי יחיד.

2.5. פטור ממס על הפרשי הצמדה ליחידים - כיום הורחבו הוראות הפטור כך שחלות על מרבית המקרים בהם מקבל יחיד הפרשי הצמדה בשל נכס שלא דרש בגינו הוצאות מימון.

2.6. במידה שהיו בשנת 2009 הפסדי הון ממכירת ני"ע (סחירים ו – private equity) מומלץ לפנות למחלקת המסים במשרדנו לייעוץ באשר לחלוקות דיבידנד שיתבצעו עד סוף 2009, לצורך קיזוז הפסדים אלו.

2.7. השלמת תשלומים המקנים זיכוי מסכום המס בעד הוצאות להחזקת קרוב במוסד ששולמו עד 31.12.2009.

2.8. הכנסות המופקות על ידי בני זוג – יש לבחון האם ניתן לבצע חישוב נפרד על הכנסת בן הזוג שאינו רשום ובלבד שאינה תלויה במקור ההכנסה של בן הזוג . בחינה זו חשוב שתעשה לאור המבחנים שנקבעו לא מכבר בפסיקה, בעיקר בפסק הדין בעניין בני הזוג קלס.

2.9. תושבות - ישנה חשיבות רבה לקביעת תושבותו של אדם לצרכי מס. לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לבחון בקפידה תושבותו של מי שנמצא חלק ניכר מזמנו מחוץ לישראל, לעיתים אף גם כאשר מקום מגורי משפחתו בישראל.

2.10. תושב חוזר/עולה חדש - יש לבחון באופן ייסודי את קביעת תושבותו של מי שחזר לחיות בישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים (תושב חוזר ותיק) או שש שנים (תושב חוזר רגיל. הדרישה של שהיה של שש שנים חלה על מי שעזב את ישראל אחרי 1.1.2009; עבור אלה שעזבו קודם, הדרישה היא שלוש שנים) לפחות, או של מי שעלה לראשונה לישראל. יש חשיבות רבה לקביעת שנת החזרה/העלייה, שכן לדבר עשויה להיות השפעה ניכרת על הטבות המס להן זכאי אותו אדם. להזכירכם, כתמריץ לשוב לישראל במסגרת "חגיגות" שנות ה-60 למדינת ישראל, נקבע כהוראת שעה, כי יחיד ששב והיה לתושב ישראל בשנות המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב כתושב חוזר ותיק גם אם היה תושב חוץ במשך חמש שנים רצופות בלבד (במקום עשר שנים).

2.11. הכנסות שכירות - יחיד שלו הכנסות משכר דירה למגורים יכול לבחור לדווח עליהן באחת משלוש הדרכים הבאות: 1. קבלת פטור ממס עד להכנסת שכ"ד שנתית של 54,120 ש"ח וחיוב במס שולי בגין כל הסכום שמעבר לתקרת הפטור (קיימת סנקציה על הכנסה מעבר לסכום הפטור – עד לביטול הפטור לחלוטין). 2. מיסוי "רגיל" - מס שולי על ההכנסות נטו לרבות ניכוי בגין פחת והוצאות אחרות 3. תשלום בהתאם להוראות סעיף 122 לפקודה בשיעור 10% על ההכנסות ללא ניכויי הוצאות. במידה ובוחרים באופציה השלישית, ניתן להעביר את תשלום המס בשיעור 10% תוך 30 יום מתום שנת המס, דהיינו עד ליום 30.1.2010.

אין להשתמש בתוכן חוזר זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן מטרת החוזר הוא להפנות את תשומת הלב לאמור בו בלבד.

בכבוד רב,

רווה רביד ושות'

רואי חשבון

X כניסת עובדים
שם משתמש:
סיסמא: