אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים IFRS

המעבר לתקינה הבינלאומית, עקרונות תקן 29 אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)

ביולי 2006 אישר המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן החשבונאות מס' 29 אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) (להלן – "התקן").
התקן מחייב ישויות שכפופות לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ומחוייבות לדווח על פי תקנותיו של חוק זה (חברות, אשר ניירות הערך שלהן רשומים, או מצויים בתהליך רישום למסחר בבורסה לניירות ערך או שניירות ערך שלהן הוצעו לציבור על פי תשקיף כל עוד הם מצויים בידי הציבור), לערוך את דוחותיהן הכספיים לפי תקני IFRS לתקופות המתחילות החל מיום 1 בינואר 2008, למעט ישויות, שתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א – 2000, חלות עליהן ואשר דוחותיהן הכספיים ערוכים שלא בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל (בין היתר, חברות "דואליות", הנסחרות הן בבורסה לניירות ערך בתל אביב והן ב-NASDAQ ועורכות את דוחותיהן בהתאם ל- US GAAP).

יש לציין, כי לאור הדרישה של תקני דיווח כספי בינלאומי למדיניות חשבונאית אחידה עם החברות המוחזקות, גם חברות בנות וחברות כלולות של חברות הנדרשות לערוך את דוחותיהן לפי IFRS, יידרשו לעבור לעריכת דוחותיהן הכספיים לפי IFRS. להזכיר, כללי חשבונאות מקובלים בישראל (ג"ד 68 שיטת השווי המאזני) דרשו אחידות מדיניות חשבונאית בקבוצת החברות, אך איפשרו בתנאים מסויימים סטיות מדרישה זו. סעיף 15 של ג"ד 68 שיטת השווי המאזני קבע , כי "חלקה של החברה המחזיקה ברווחי החברות המוחזקות שהן בנות, או בהפסדיהן, יחושבו בדרך של יישום אחיד של הכללים החשבונאים בחברה המחזיקה ובחברה המוחזקת שלה, אלא אם כן נסיבות העניין מחייבות אחרת (כאמור בסעיף 3.14 של ג"ד 57 דוחות כספיים מאוחדים). האמור אינו חל על חברות מוחזקות שאינן בנות בתנאי שהכלל החשבונאי שיושם על-ידי המוחזקת הוא כלל חשבונאי מקובל בישראל, או, לגבי חברות כאמור במדינות-חוץ, גם לפי התקנים הבינלאומיים בחשבונאות". סעיף 3.14 של ג"ד 57 מציין , כי בדוחות כספיים מאוחדים תיושם, בדרך כלל מדיניות חשבונאית אחידה על ידי החברה האם והחברות הבנות שלה, או שדוחות כאמור יכללו תאומים מתחייבים במידה וחברה בת כלשהי נוקטת במדיניות חשבונאית השונה מזו של החברה המחזיקה. יחד עם זאת, מציין ג"ד 57, כי אין הכרח לכלול תאומים כשהשוני במדיניות החשבונאית מוצדק מבחינה אובייקטית בתוקף הנסיבות, ובלבד שניתן גילוי מלא לעובדה זו.
הן חברות הכפופות לחוק ניירות ערך (חברות ציבוריות) והן ישויות שלא כפופות לחוק האמור (חברות פרטיות), יכולות לערוך את דוחותיהן הכספיים לפי תקני IFRS החל מהדוחות הכספיים שיפורסמו לאחר 31 ביולי 2006.

גילויים בדבר אימוץ התקינה הבינלאומית

המעבר לתקינה הבינלאומית יקבל ביטוי בדוחות הכספיים של תאגידים עוד טרם יישום כללי חשבונאות IFRS בפועל, כדלקמן:
1) מאחר ולמהלך אימוץ תקני הדיווח הכספי הבינלאומי (IFRS) צפויה להיות השפעה מהותית על המדיניות החשבונאית של חברות מדווחות וכן השלכות מהותיות על המצב הכספי ותוצאות הפעילות של החברות המדווחות, פרסמה רשות ניירות ערך הנחיה גילוי בדבר אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומי (IFRS). ההנחיה קבעה מספר מועדים מוקדמים ליום 1 בינואר 2008, בהם תצטרך החברה לתת גילוי להשפעות של המעבר לתקני דיווח IFRS ולהערכות בחברה לאימוץ התקינה הבינלאומית עוד טרם ישום הוראות תקנים אלה. להלן תמצית דרישות ההנחיה לפי מועדי דיווח כאמור:
- בדוח הדירקטוריון לשנת 2006 ישויות נדרשו לתת גילוי והסבר כיצד מתנהל בחברה תהליך המעבר לתקינה הבינלאומית, מהו סדר הפעולות שנקבעו למהלך, שמו של האחראי בתאגיד על המהלך, וכן היכן מצוי התאגיד בביצוע תוכנית המהלך שנקבעה על ידו. בנוסף לכך, כל תאגיד נדרש לתת גילוי מילולי ואיכותי על ההשפעות הצפויות על הדוחות הכספיים של התאגיד כתוצאה ממעבר לתקני הדיווח IFRS, לרבות השינוים הצפויים להתרחש במדיניות החשבונאית של התאגיד כתוצאה ממעבר זה.
- בדוח הדירקטוריון לרבעון המסתיים ביום 30 ביוני 2007, על התאגיד לתת גילוי למידע קיים או אומדנים אודות ההשפעה הכמותית של המעבר לתקני IFRS על הדוחות הכספיים. על התאגיד לזהות אותם סעיפים בדוחות הכספיים אשר יושפעו מהמעבר. רשות ניירות ערך מדגישה כי על התאגיד לנקוט בזהירות ראויה במתן הגילויים כאמור, על מנת לא לתת מידע מוטה או מידע שלא מלא. במידה והמידע הכמותי הקיים למועד זה, אינו מלא, על התאגיד לתת גילוי על כך במפורש ולעדכן את המידע ברבעון העוקב. במידה והמידע המהימן לא קיים הואיל והתאגיד טרם בחר באחת החלופות המדיניות החשבונאית האפשריות לפי IFRS, עליו לתת גילוי על השפעה כמותית לכל חלופה בנפרד. רשות ניירות ערך מדגישה כי היא מצפה שלמועד 30 ביוני 2007 לתאגידים המדווחים יהיה מידע מהימן ומלא אודות ההשפעה הכמותית של המעבר לתקינה הבינלאומית. בנוסף, על התאגידים לתת גילוי אודות חוזים, הסכמים והתקשרויות מהותיות אשר עתידים להיות מושפעים מהמעבר לתקינה הבינלאומית בין אם ישונו הוראותיהם לאור המעבר ובין אם מתבססים או מתייחסים לנתונים כלשהם אשר יחולו בהם שינוים לאור המעבר (לדוגמא, הסכמי שכר).
2) בהתאם לדרישות תקן 29 אימוץ תקני דווח כספי בינלאומי (IFRS), על כל ישות, אשר עורכת את דוחותיה הכספיים לפי תקני IFRS לראשונה לתקופה המתחילה החל מיום 1 בינואר 2008, לכלול בביאור בדוחותיה הכספיים השנתיים לשנה המסתיימת ביום 31 בדצמבר 2007, את נתוני המאזן ליום 31 בדצמבר 2007 ואת נתוני דוח רווח והפסד לשנה המסתיימת ביום 31 בדצמבר 2007, לאחר שיושמו לגביהם כללי ההכרה, המדידה וההצגה של תקני IFRS.

אופן אימוץ התקינה הבינלאומית – עקרונות תקן IFRS1 אימוץ לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומיים

אימוץ התקינה הבינלאומית לראשונה ע"י התאגיד תתבצע בהתאם להוראות התקן הבינלאומי IFRS1 אימוץ לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומי (IFRS). להלן עיקרי התקן IFRS1:
התקן מגדיר תקני IFRS כתקנים והבהרות שאומצו על ידי הוועדה תקני חשבונאות בינלאומיים. הם כוללים :
א) תקני IFRS (International Financial Reporting Standards);
ב) תקני חשבונאות בינלאומיים IAS (International Accounting Standards);
ג) הבהרות שפרסמה הוועדה הבינלאומית להבהרות לגבי דיווח כספי IFRIC (International Financial Reporting Interpretation Committee) או הוועדה הקודמת להבהרות SIC (Standard Interpretations Committee).
התקן ייושם בדוחות הכספיים הבאים:
א) בדוחות הכספיים הראשונים של הישות לפי תקני דווח כספי בינלאומי כהגדרתם בתקן .IFRS1 התקן מגדיר דוחות כספיים ראשונים לפי IFRS כדוחות כספיים שנתיים ראשונים שבהם חברה מאמצת תקני IFRS, על ידי הצהרה מפורשת בלתי מסוייגת על ציות לתקני דיווח כספי בינלאומיים;
ב) בכל דיווח כספי לתקופת ביניים, שהישות מציגה בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מס' 34 בדבר דיווח כספי לתקופות ביניים, לגבי כל תקופת הביניים הכלולה בדוחותיה הכספיים הראשוניים לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים.
כפי שצויין לעיל, דוחות כספיים לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים נחשבים כדוחות כספיים ראשונים של חברה לפי IFRS, כאשר החברה:
א) הציגה את דוחותיה הכספיים הקודמים האחרונים:
- בהתאם לדרישות לאומיות שאינן עקביות, מכל הבחינות, עם תקני דיווח כספי בינלאומיים;
- באופן תואם, מכל הבחינות, לתקני דיווח כספי בינלאומיים, פרט לכך שהדוחות הכספיים לא כללו הצהרה מפורשת בלתי מסוייגת על ציות לתקני דיווח כספי בינלאומיים;
- שכללו הצהרה מפורשת על ציות לחלק מתקני דיווח כספי בינלאומיים, אך לא לכולם;
- בהתאם לדרישות לאומיות שאינן עקביות עם תקני דיווח כספי בינלאומיים, תוך שימוש בתקני דיווח כספי בינלאומיים מסוימים לטיפול חשבונאי בפריטים שלגביהם לא היו קיימות דרישות לאומיות; או
- בהתאם לדרישות לאומיות, עם התאמה של סכומים מסוימים לסכומים שנקבעו לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים;
ב) הכינה דוחות כספיים לפי תקני דיווח כספי בינלאומייים לשימוש פנימי בלבד, ללא הפיכתם לזמינים לבעלי החברה או למשתמשים חיצוניים אחרים כלשהם;
ג) הכינה חבילת דיווח לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים לצורכי איחוד, מבלי שהכינה מערכת שלמה של דוחות כספיים שכפי שהוגדרו בתקן IAS1 בדבר הצגת דוחות כספיים;
ד) לא הציגה דוחות כספיים לתקופות קודמות.
על מנת להקל על יישום המעבר לתקינה הבינלאומית, התקן 1 IFRS דורש להציג מספרי השוואה לשנה אחת בלבד (דהיינו, בישראל, לשנת 2007 בלבד). ישות, הנדרשת לעבור לדיווח כספי לפי IFRS, נדרשת לפיכך להכין מאזן פתיחה ליום 1 בינואר 2007 לפי תקני IFRS. מאזן הפתיחה ייערך לפי תקני IFRS, אשר יפורסמו ויחולו על הדוחות הכספיים לתקופות המסתיימות ביום 31 בדצמבר 2008. דוחות כספיים לתקופות הביניים של שנת 2008, לרבות נתוני השוואה, ייערכו אף הם לפי תקני IFRS. בעקבות דרישת התקן 1 IFRS, על החברה לערוך מאזן פתיחה ליום 1 בינואר 2007 לפי תקני IFRS אשר יהיו בתוקף ביום 31 בדצמבר 2008 לצורך הצגת מספרי ההשוואה בדוחות השנתיים של הישות לשנת 2008. במידה ולאחר מועד פרסום דוחות כספיים ביניים לתקופה כלשהי של שנת 2008 יפורסם תקן בינלאומי חדש אשר יחול על התקופות המסתיימות ביום 31 בדצמבר 2008, יהיו צורך לערוך מחדש את מאזן הפתיחה בהתאם לתקן הבינלאומי שפורסם כאמור ולהציג מחדש דוחות כספיים לתקופות ביניים שחלפו.כתוצאה מהאמור לעיל,, מספרי השוואה לשנת 2007 אשר כלולים בדוחות הכספיים לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2008, לא יהיו זהים לדוחות הכספיים המקוריים של הישות לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2007, כנ"ל גם לגבי מספרי השוואה בדוחות כספיים ביניים לכל אחת מתקופות הביניים של שנת 2008.
התקן 1 IFRS קובע כי במועד האימוץ לראשונה של תקני IFRS ע"י הישות, עריכת מאזן הפתיחה ליום 1 בינואר 2007 כאמור, תחייב את הישות:
1) להכיר בכל נכס או התחייבות שההכרה בהם במאזן נדרשת לפי תקני IFRS;
2) לא להכיר בנכסים או בהתחייבויות שלפי תקני IFRS אין להכיר בהם במאזן;
3) לסווג מחדש פריטי נכסים, התחייבויות והן עצמי אשר סווגו לפי התקינה הקודמת באופן שונה מסיווגם כפי שנדרש ע"י תקני IFRS;
4) למדוד את כל הנכסים וההתחייבויות שהוכרו על פי תקני IFRS.

חריגים לעניין מעבר לתקינה הבינלאומית לפי IFRS1 – 12 הקלות ו-4 חריגים של יישום למפרע

על מנת להקל על האימוץ לראשונה של תקני IFRS ובשל שיקולי עלות מול תועלת למשתמשי הדוחות הכספיים, התקן IFRS 1 מציין 12 הקלות, אשר ישות רשאית לבחור באחת או יותר מהם בעת עריכת מאזן הפתיחה לפי תקני IFRS:
1) צירופי עסקים - צירופי עסקים מטופלים בתקינה הבינלאומית בתקן IFRS3. לפי IFRS3 כל צירוף העסקים מטופל לפי שיטת הרכישה; יש להפריד בין נכסים בלתי מוחשיים לבין מוניטין; אין להפחית מוניטין בהפחתה תקופתית אלא לבדוק ירידת ערך לפחות פעם בשנה; מוניטין שלילי מחייב בדיקה מחדש של הערכת הנכסים וההתחייבויות והיתרה תיזקף מייד לרווח והפסד; זכויות המיעוט מהוות חלק מההון העצמי. לפי IFRS1, המאמץ לראשונה לא נדרש ליישם למפרע את הוראות תקן IFRS3 לגבי רכישות שנעשו לפני 1.1.07 בכפוף להתאמות מסוימות לגבי מאזן הפתיחה .
2) שווי הוגן או הערכה מחדש כעלות נחשבת - IFRS1 מאפשר להשתמש בשווי הוגן (עבור ישות שבחרה במועד המעבר לתקני IFRS למדוד פריט רכוש קבוע לפי השווי ההוגן) או הערכה מחדש (עבור ישות שהשתמשה במודל הערכה מחדש למדידת רכוש קבוע לפי כללי חשבונאות מקובלים קודמים במועד המעבר לתקני IFRS) כעלות נחשבת של הרכוש הקבוע במועד המעבר.
3) הטבות לעובדים - לפי IAS19 הטבות לעובדים, ישות יכולה לבחור להשתמש בגישת ה"רצועה" אשר מותירה חלק מרווחים והפסדים אקטואריים כלא מוכרים. ישום למפרע של גישה זו דורש מישות לפצל את הרווחים וההפסדים האקטואריים המצטברים מתחילת התוכנית ועד מועד המעבר לתקני IFRS לחלק מוכר וחלק לא מוכר. מאמץ לראשונה יכול לבחור להכיר בכל הרווחים וההפסדים האקטואריים המצטברים במועד המעבר לתקני IFRS אפילו אם הוא משתמש בגישת הרצועה לגבי רווחים והפסדים אקטואריים מאוחרים יותר;
4) הפרשי תרגום מצטברים - IAS21 השפעת השינויים בשערי מטבע חוץ דורש לסווג הפרשי תרגום מסוימים כרכיב נפרד בהון העצמי. בעת מימוש פעילות החוץ, יש להעביר את הפרשי התרגום המצטברים המתייחסים לאותה פעילות חוץ לדוח רווח והפסד כחלק מהרווח או ההפסד בגין מימוש. IFRS1 מתיר למאמץ לראשונה של התקינה הבינלאומית, לא לעמוד בדרישות אלה של IAS21. אם המאמץ לראשונה בוחר בהקלה זו, כל הפרשי התרגום המצטברים לגבי כל פעילויות החוץ ייחשבו לאפס במועד המעבר לתקינה הבינלאומית, רווח או הפסד בגין מימוש פעילות חוץ כלשהי בתקופה מאוחרת יותר לא יכלול הפרשי תרגום שנוצרו לפני מועד המעבר.
5) מכשירים פיננסיים מורכבים - IAS32 מכשירים פיננסיים: הצגה וגילוי דורשים מישות להפריד מכשיר פיננסי מורכב בעת ההכרה הראשונית לרכיבי התחייבות והון עצמי נפרדים. אם רכיב ההתחייבות אינו קיים עוד למועד המעבר, ישות תאלץ להפריד בין שני מרכיבים של ההון העצמי. לפי תקן IFRS1 מאמץ לראשונה לא צריך להפריד שני חלקים אלה אם רכיב התחייבויתי אינו קיים עוד במועד המעבר לתקני IFRS.
6) נכסים והתחייבויות של חברות בנות, חברות כלולות ועסקאות משותפות - ישות, אשר מאמצת לראשונה את התקינה הבינלאומית אחרי החברה האם שלה, יכולה בדוחותיה הכספיים, למדוד את הנכסים והתחייבויות שלה לפי אחת החלופות:
- הערכים בספרים שהיו נכללים בדוחות כספיים מאוחדים של החברה האם, בהתבסס על מועד המעבר של החברה האם לתקינה הבינלאומית;
- הערכים בספרים שנדרשים בהתאם לשאר הוראות תקן IFRS1, בהתבסס על מועד המעבר של החברה הבת לתקינה הבינלאומית.
אפשרות בחירה דומה ניתנה לחברה כלולה או לעסקה משותפת שנהייתה מאמצת לראשונה מאוחר יותר מאשר ישות שיש לה השפעה מהותית או שליטה משותפת בה.
7) ייעוד מכשירים פיננסיים שהוכרו בעבר - IAS39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה מתיר לייעד נכס פיננסי בעת הכרה לראשונה כזמין למכירה או מכשיר פיננסי כנכס או כהתחייבות פיננסית הנמדדים לפי שווי הוגן דרך רווח או הפסד. IFRS1 מאפשר לישות לייעד מכשירים פיננסיים כאמור, במועד המעבר לתקינה הבינלאומית, אם הם מקיימים קריטריונים מסויימים במועד זה;
8) עסקאות תשלום מבוסס מניות. התקן IFRS1 מעודד מאמצים לראשונה של התקינה הבינלאומית, אך לא דורש מהם, ליישם את תקן IFRS2 תשלום מבוסס מניות לגבי מכשירים הוניים שהוענקו ביום 7 בנובמבר 2002 או לפני כך. כמו כן, תקן IFRS1 מועדד, אך אינו דורש, ליישם את IFRS2 לגבי מכשירים הוניים שהוענקו לאחר 7 בנובמבר 2002 והבשילו לפני (א) מועד המעבר לתקני IFRS או (ב) 1 ינואר 2005, לפי המאוחר. בנוסף, ניתנו הקלות מדרישות גילוי של תקן IFRS2.
9) חוזי ביטוח - מאמץ לראשונה יכול ליישם את הוראות המעבר ב-IFRS4 חוזי ביטוח, אשר מגביל שינויים במדיניות חשבונאית לגבי חוזי ביטוח, לרבות שינויים שבוצעו ע"י מאמץ לראשונה.
10) התחייבויות לפירוק, לפינוי ולשיקום האתר שבו ממקום פריט רכוש קבוע - פרשנות של דיווח כספי בינלאומי מספר 1 בדבר שינויים בהתחייבויות לפירוק לשיקום ובהתחייבויות דומות דורשת כי שינויים מסוימים בהתחייבויות לפירוק ולשיקום או בהתחייבויות דומות יתווספו או יופחתו מעלות הנכס, שאליו הן קשורות. בתקופות הבאות, הסכום בר-פחת המותאם של הנכס מופחת, מכאן ולהבא, לאורך יתרת אורך החיים השימושיים שלו. מאמץ לראשונה אינו נדרש לעמוד בדרישות אלה לגבי שינויים בהתחייבויות כאלה שהתרחשו לפני מועד המעבר לתקני דיווח כספי בינלאומיים;
11) חכירות. למאמץ לראשונה ניתנה אפשרות לקבוע האם הסדר הקיים במועד המעבר לתקני דיווח כספי בינלאומיים כולל הסדר חכירה על בסיס העובדות והנסיבות ששררו באותו מועד;
12) מדידת שווי הוגן של נכסים פיננסיים או התחייבויות פיננסיות בעת הכרה הראשונית.ניתנו הקלות לגבי יישום למפרע של דרישות מסוימות של תקן IAS39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה. היישום יהיה בדרך של מכאן ולהבא לגבי עסקאות שהתרחשו לאחר 25 באוקטובר 2002 או מכאן ולהבא לגבי עסקאות שהתרחשו לאחר 1 בינואר 2004.
כמו כן, התקן IFRS 1 מציין חריגים ליישום למפרע של היבטים מסוימים של תקני דיווח כספי בינלאומיים כדלקמן:
1) גריעת נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות;
2) חשבונאות גידור;
3) אומדנים;
4) נכסים המסווגים כמוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו.
דרישות מסוימות של התקנים הבינלאומיים החלים על 4 התחומים שצוינו, ייושמו מכאן להבא ולא למפרע (כלומר, השפעתן לא תקבל ביטוי במאזן הפתיחה שנערך במועד המעבר). הבולט מבין החריגים הוא חריג של אומדנים. אומדנים של חברה לפי תקני IFRS במועד המעבר יהיו עקביים עם האומדנים שבוצעו לאותו מועד לפי כללי חשבונאות קודמים, אלא אם קיימת ראיה אובייקטיבית לכך שאומדנים אלה היו מוטעים. מטבע הדברים, החברה יכולה לקבל מידע לאחר מועד המעבר (1 בינואר 2007) לגבי האומדנים שהיא ביצעה לפי כללי חשבונאות מקובלים קודמים. לאור האמור לעיל, החברה תטפל בקבלת מידע זה באותו אופן כמו אירועים שאינם חייבי-התאמה לאחר תאריך המאזן. כלומר, ייתכן כי קיים מידע חדש אודות האומדן שנעשה, או התברר הסכום המדויק של נתון לגביו נעשה האומדן, ולמרות זאת יש להשתמש באומדן כאמור ולא במידע המאוחר יותר.

רשימת תקני חשבונאות בינלאומיים (IAS) ותקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)

לידיעתכם, להלן רשימת תקני דיווח כספי הבינלאומיים ותקני חשבונאות בינלאומיים:
תקני IFRS (International Financial Reporting Standards):
IFRS 1 - אימוץ לראשונה של תקני IFRS
IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות
IFRS 3 - צירופי עסקים
IFRS 4 - חוזי ביטוח
IFRS 5 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו
IFRS 6 - חקר והערכה של משאבים מינראליים
IFRS 7 - מכשירים פיננסים: גילויים
IFRS 8 – מגזרי פעילות (ייכנס לתוקף מה-1 בינואר 2009)

תקני חשבונאות בינלאומיים IAS (International Accounting Standards):
IAS 1 – הצגת דוחות כספיים
IAS 2 – מלאי
IAS 7 – דוח תזרים מזומנים
IAS 8 – מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאים וטעויות
IAS 10 – אירועים לאחר תאריך המאזן
IAS 11 – חוזי בנייה
IAS 12 – מיסים על ההכנסה
IAS 14 – דיווח מגזרי (מה-1 בינואר 2009 יוחלף ע"י IFRS 8)
IAS 16 – רכוש קבוע
IAS 17 – חכירות
IAS 18 – הכנסות
IAS 19 – הטבות לעובדים
IAS 20 – טיפול חשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי בדבר סיוע ממשלתי
IAS 21 – השפעת השינויים בשערי מטבע חוץ
IAS 23 – עלויות אשראי
IAS 24 – גילוי צדדים קשורים
IAS 26- טיפול חשבונאי ודיווח של תוכניות הטבה לפרישה
IAS 27 – דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים
IAS 28 – השקעות בחברות כלולות
IAS 29 – דיווח כספי בכלכלות היפראינפלציוניות
IAS 30 – גילויים בדוחות פיננסיים של בנקים ומוסדות דומים
IAS 31- זכויות במיזמים משותפים
IAS 32 – מכשירים פיננסיים: גילוי והצגה
IAS 33 – רווח למניה
IAS 34 – דיווח כספי לתקופות ביניים
IAS 36 – ירידת ערך נכסים
IAS 37 – הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלוים
IAS 38 – נכסים בלתי מוחשיים
IAS 39 – מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה
IAS 40 – נדל"ן להשקעה
IAS 41 – חקלאות
הערה: התקן IAS האחרון שפורסם הינו IAS 41. תקני IAS אשר אינם מופיעים ברשימה לעיל הוחלפו או/ו תוקנו ע"י תקני IAS אחרים או ע"י תקני IFRS.

למידע נוסף בנושאי חשבונאות

X כניסת עובדים
שם משתמש:
סיסמא: