חברת ארנק

בעבר ליחידים בעלי הכנסות גבוהות היה תמריץ מיסוי (גם במס הכנסה וגם בביטוח לאומי) להקים חברות, ללא מנגנון עסקי, המספקות שירותים (לרוב שירותי ניהול) שכל תכליתן הינו יתרון מיסוי. היתרון במס הכנסה היה הפרשי עיתוי – חלק מכנסות חברת הארנק היו מחולקים כמשכורת לבעליה, הרשום כשכיר של החברה, והחלק הנותר היה נשאר בחברה ומשמש להשקעות (לרוב פסיביות).

משנת 2017 נחקק סעיף 62א לפקודה אשר תכליתו התעלמות מקיומה של החברה ולחייב את בעל המניות באופן ישיר על כלל ההכנסות הנובעות לחברה מיגיעתו האישית.

הסעיף קובע כי הכנסה חייבת של חברת מעטים (חברה בשליטתם של עד חמישה בני-אדם), הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי (החזקה של מעל 10%), תמוסה כהכנסת יחיד, במקרים הבאים:

  • הכנסות כנושא משרה בחברה (כהגדרתו בחוק החברות) והענקת שירותי ניהול בחברה אחרת, המשלמת לחברה בבעלותו תגמול בעבור העבודה של היחיד במילוי תפקידו (למעט שירותים הניתנים לחברה שהיחיד הוא בעל מניות מהותי בחברה שמקבלת ממנו את השירותים).
  • הכנסות הנובעות מפעילות שהיא מסוג של עובד בעבור מעסיקו. במסגרת חקיקת הסעיף נקבעה חזקה כמותית, שאינה ניתנת לסתירה, לצורך קביעת יחסי עובד-מעביד: אם מעל ל- 70% מהכנסות חברת מעטים היא ממקור הכנסה אחד, במשך זמן של מעל 30 לחודשים, אזי בין הצדדים (נותן השירות ומקבל השירות) מתקיימים יחסי עובד-מעביד (חריג – שירות שניתן ע"י שותף בשותפות לאותה שותפות).

מטרת פרסום זה הינה להביא לידיעתכם מידע מעודכן בנושאים שונים.

בהתאם, אין ליישם את האמור במזכר זה מבלי להיוועץ בגורם המקצועי המתאים במשרדנו.

אנחנו כאן לכל שאלה או עזרה בכל נושא ונמשיך  ללוות אתכם, להתעדכן ולעדכן.