בהתאם לסעיף 64 לפקודת מס הכנסה הכנסתה החייבת של חברה בית (כפי שתוגדר בהמשך) אינה חייבת במס חברות, , אלא מיוחסת לכל אחד מבעלי מניותיה בהתאם לחלקו ברווחי החברה, ושיעור המס יקבע בהתאם לשיעור המס החל על כל בעל מניות בנפרד בגין חלקו היחסי בהכנסתה החייבת של חברת הבית.
ביום ה- 1 בינואר 2018, נכנס לתוקפו תיקון מספר 245 לפקודת מס הכנסה, במסגרתו שונו בין היתר הוראות סעיף 64 לפקודה. עד לאותו מועד נוסח סעיף 64 היה כללי ופרשניות שנות ליישום סעיף אפשרו תכנוני מס שונים. כך למשל, עד ליום התיקון היה ניתן לשנות סיווג החברה ללא הגבלה. כלומר, בעלי מניות יכלו לבחור בכל שנה מה יהיה סיווג החברה וכך גם הסדר המס שיחול על הכנסותיה של החברה (בפועל, בדרך כלל, בעלי המניות היו משנים סיווג חברה רגילה לחברת בית בשנה בה נוצרו רווחי הון- מכירת הנכס). דוגמה נוספת, עד לתיקון היה ניתן לקזז כנגד הכנסתה החייבת של חברת הבית הפסדים שהיו לבעל המניות בשנים שקדמו לסיווג החברה כחברת בית.
במסגרת התיקון מספר 245 הוסדרו הוראות המס החלות על חברת בית ונקבעו כללים ברורים לעניין מיסויה של חברת בית כדלקמן:
חברה שהתאגדה ומעוניינת להיחשב כחברת בית, תהיה חייבת להגיש בקשה תוך 3 חודשים מיום התאגדותה.
חברת בית, הינה חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה – חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם (יחידים\חברות) לכל היותר ואין לציבור עניין ממשי בה (אינה חברה נסחרת)- שמתקיים בה כל התנאים המצטברים להלן:
- מספר בעלי המניות בה אינו עולה על 20 (קרובי משפחה וחברי קיבוץ נחשבים לבעל מניות אחד). תנאי זה רלוונטי במידה ואחד מבעלי השליטה הינו תאגיד שקוף, שאז כל אחד מבעל המניות בתאגיד השקוף יראו בו כבעל מניות לעניין מספר בעלי המניות בתנאי זה.
- לא נמנה על בעלי המניות של החברה, בעל מניות שהינו תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס את אופן המיסוי שלו.
- לאחר תום שישה חודשים ממועד התאגדות החברה, כל נכסיה הם אחד (או יותר) מאלה:
- בניין או קרקע שמיום רכישתה על ידי החברה ועד תקופה של חמש שנים (או שבע שנים בכפוף לאישור רשות המיסים) השלימה החברה בניית לפחות 70% משטח הבניין שתוכנן עליה.
- מזומנים המשמשים לרכישת נכסים מהסוג שהוזכר בתנאי הראשון והם לא מוחזקים בחברה לתקופה מעל 12 חודשים או מזומנים שנצברו מרווחים שחויבו במס החל על בעלי המניות של החברה (כלומר מזומנים שאם החברה מחלקת אותם לבעלי המניות לא חל עליהם מס דיבידנד).
- מניות בחברה שהנכסים בה מסוג הנכסים בסעיף 1 או בסעיף 2 לעיל או מניות באיגוד מקרקעין שנרכשו מאחר, ורכישתן הביאה לאחזקה של מעל 50% מאמצעי השליטה באיוד המקרקען (איגוד מקרקען יכול להחזיק רשימת נכסים רחבה מזו שיכולה להחזיק חברת בית).
- לא חל על החברה החוק לעידוד השקעות הון (מלבד הטבות מס לבעל בניין המוענקות מכוח סעיף 53ג' לפרק השביעי בחוק, בדרך של פחת מואץ ושיעורי מס מופחתים על הכנסות משכירות ושבח במכירה).
- חברת תושבת חוץ המעוניינת להיחשב כחברת בית, בנוסף לתנאים לעיל תהיה חייבת להיות גוף שקוף במדינת התושבות שלה.
כאמור, את הבקשה להיחשב לחברת בית יש להגיש עד תום 3 חודשים מיום התאגדות החברה ולאחר הסכמת כל בעלי המניות. במידה וחברת הבית מעוניינת לצאת מתחולת סעיף 64 ולחזור למסלול המיסוי הרגיל, תוכל להגיש בקשה עד חודש לפני תחילת שנת המס בה מעוניינת החברה להיות ממוסת כחברה רגילה.
תחת הסדר מס זה, הכנסותיה, רווחיה של חברת בית (לרבות שבח במכירת מקרקעין) והפסדיה, מיום התאגדותה ייחוסו לבעלי המניות המחזיקים בה בהתאם לחלקם היחסי במניות החברה.
בעת חלוקת רווחים ששולם בגינם מס כאמור, כלומר רווחים חויבו בשיעורי המס של היחידים בעלי המניות של חברת הבית, יראו אותם כאילו לא חולקו לעניין מס דיבידנד החלק על חלוקת רווחים לבעלי מניות וזאת גם אם החלוקה בפועל הייתה לאחר שהחברה יצאה מתחולת סעיף 64 . לעניין זה, "רווחי חברת בית" הינם רווחים שמקורם בהכנה חייבת של חברת בית בשנות ההטבה. בתוספת הכנסתה הפטורה ממס בניכוי הפסדים שנותרו בחברת הבית בשנות ההטבה ובהפחתת המס החל על בעל המניות בשל ההכנסה, אם שולם על ידי החברה והיא לא חייבה אותו בהתאם.