בעסקאות מיזוגים ורכישות, אחד האתגרים שמשקיעים נתקלים בהם לעיתים קרובות הוא כיצד לבנות את העסקה ביעילות ובצורה אופטימלית. לאתגר זה יש לא מעט היבטים, כגון מבנה המס של העסקה, אופן הגדרת/תשלום/הערכת התמורה, היבטי רגולציה ועוד. אחת הדילמות הנפוצות בעסקאות מיזוג היא האם לרכוש את המניות של חברת המטרה ("עסקת מניות") או את פעילותה/נכסים מסוימים ממנה, כגון קווי פעילות וייצור, נדל"ן, מבנים, מתקנים, מלאי, פטנטים וכו' ("עסקת נכסים").
במאמר זה ננסה לעמוד על ההבדלים בין שתי האפשרויות, ועל היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.
- הצדדים לעסקה:
עסקת מניות – העסקה מתבצעת בין הישות הרוכשת לבין בעלי המניות של חברת המטרה, המוכרים את מניותיהם בחברת המטרה והמתוגמלים ישירות בגין העסקה. מעמדה התאגידי של חברת המטרה, פעילותה והנכסים שבבעלותה נותרים ללא שינוי, אולם הרכב בעלי מניותיה ישתנה.
עסקת נכסים – העסקה מתבצעת בין היישות הרוכשת לבין חברת המטרה והתמורה מתקבלת בידי חברת המטרה.
- מה נרכש:
עסקת מניות – הממכר הוא מניות בחברת המטרה, המקנות לרוכש זכויות בכלל הנכסים וההתחייבויות של החברה; לרוכש אין גמישות בבחירת הנכסים הנרכשים.
עסקת נכסים – נרכשים נכסים ספציפיים מתוך נכסי חברת המטרה; הנכסים יכולים להיות מוחשיים, בלתי מוחשיים או גם וגם.
- סיכונים והזדמנויות:
עסקת מניות – מעבר לסיכונים הגלויים שבעסקה, הישות הרוכשת צפויה לשאת גם בסיכונים "סמויים", קרי חשיפות בגין אירועים בלתי ידועים שהתרחשו בחברת המטרה טרם העסקה. סיכונים אלו כוללים, בין היתר, חשיפה למס ולתביעות, סוגיות סביבתיות ורגולטוריות, יחסי עובד-מעביד והתחייבויות אחרות, אשר הופכות לאחריותו של הרוכש. קיימות דרכים להקטין את הסיכונים הסמויים – בדיקות נאותות, שיפויים כאלה ואחרים מצד המוכרת – אולם לרוב נשארת אי וודאות מסוימת לגבי ההיסטוריה של החברה, ומכאן הסיכון. מאידך, רכישת מניות יכולה לאפשר קיזוז הפסדים צבורים מול הכנסה עתידית, רכישת מוניטין והפחתתו ברמת הרוכשת, שימור הבעלות על כלל החוזים וההסכמים המסחריים ועוד.
עסקת נכסים – עסקת נכסים היא לרוב עסקה פחות מסוכנת לרוכש, מאחר והיישות הרוכשת אינה "חשופה" בגין ההיסטוריה של החברה, אלא רוכשת פעילות/נכסים שרמת הוודאות לגביהם גבוהה יותר. מאידך, אם לחברת המטרה קיימים חוזים ארוכי טווח (במיוחד עם מוסדות ממשלתיים) עסקת מניות עשויה להפחית את הסיכון לאובדן חוזים אלה. בנוסף, עסקת נכסים אינה יכולה לכלול העברה של הפסדים צבורים לצרכי מס, ומכאן שלא ניתן לקזזם.
- עלויות עסקה ולוחות זמנים:
עסקת מניות – בשל הסיכונים הסמויים הקיימים ברכישת מניות, יש צורך בביצוע בדיקת נאותות מקיפה (הכוללת צד משפטי, חשבונאי, מיסויי ועוד) למיפוי הסיכונים והחשיפות שקיימות בחברת היעד. ובכך, לוחות הזמנים מתארכים ועלויות העסקה מתייקרות.
עסקת נכסים – הרוכש רשאי לברור את הנכסים וההתחייבויות המיועדים להעברה במסגרת הרכישה (עסקה מודולרית). כתוצאה מכך, לרוב לוחות הזמנים קצרים יותר ועלויות העסקה נמוכות יותר.
- יחסי עובד מעביד:
עסקת מניות – אין כל שינוי מהותי. אמנם הרכב בעלי המניות בחברה הנרכשת השתנה, אולם מבחינת העובדים העסקה אינה מהווה כשלעצמה אירוע המשנה את זהות המעסיק או את תנאיהם. עם זאת, לעיתים שינויים בבעלות עשויים להוביל לשינויים בהנהלה ובמצבת כוח האדם של חברת המטרה, אולם זה קורה לרוב בשלב מאוחר יותר ובכל מקרה מהווה אירוע נפרד לעסקה.
עסקת נכסים – ככל שרכישת הנכסים ו/או הפעילות תכלול גם הסכמה לגבי העסקה של עובדים ייעודיים, יהיה צורך בפיטורי עובדים אלה מחברת המטרה והעסקתם מחדש ע"י החברה הרוכשת. יש לקבל ייעוץ משפטי לעניין הסדרת זכויותיהם של העובדים אשר עוברים במסגרת העסקה.
- מיסוי:
מעבר להפסדים הצבורים כמפורט לעיל, קיימים אלמנטים מיסויים נוספים הרלוונטיים לבחירה בין עסקת נכסים לבין עסקת מניות. היתרונות והחסרונות תלויים בנסיבות העסקה הספציפית, כגון זהות הרוכש והמוכר, תושבות המס שלהם, מטרותיהם העסקיות ועוד; על מנת להגיע למבנה מס אופטימלי יש לבחון את נסיבות המקרה ולקבל ייעוץ פרטני.
לסיכום:
למבנה העסקה יכולה להיות השפעה רבה בעתיד, הן עבור הרוכשת והן עבור המוכרת. על מנת לקבל את ההחלטה האופטימלית בין עסקת מניות לעסקת נכסים, על הרוכשת ללמוד ביסודיות את חברת היעד, למפות את צרכיה העסקיים ולקחת בחשבון את כלל ההזדמנויות והסיכונים הגלומים בעסקה.
מטרת פרסום זה הינה להביא לידיעתכם מידע מעודכן בנושאים שונים.
בהתאם, אין ליישם את האמור במזכר זה מבלי להיוועץ בגורם מקצועי מתאים.