הרינו להביא לידיעתכם כי במסגרת צעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנים 2025-2027, ובניסיון להתמודד עם אתגרי הממשלה והסיכונים הנתונים לפתחה, מונחות כעת מספר הצעות לביצוע תיקוני חקיקה מרחיקי לכת בתחום המסים, אשר נועדו להגדיל את היקף הכנסות המדינה ולצמצום הגירעון.
לתשומת ליבכם – בשלב זה מדובר בהצעות חוק בלבד.
הנוסחים כפופים לשינויים ואישור, אך אם יתקבלו, מדובר בשינויים מרחיבים
הן באשר לנטל המס והן באשר להרחבתו על בעלי עסקים, חברות ויחידים.
להלן השינויים המוצעים:
1. במסגרת החוק לתיקון חוקי מסים, התשפ"ה – 2024, מוצע כלהלן:
א. שיעור הפטור ממס על קצבה מזכה, היוון קצבה ועל יתרת ההון הפטורה ימשיך לעמוד על כנו בשיעור של 52% בלבד מתקרת הקצבה המזכה, גם בשנת 2025, בשונה מהעלאת שיעור הפטור ל-62%, שהיתה קבועה בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה.
ב. העלאת מס היסף החל על הכנסות גבוהות ממקורות הכנסה הוניים, לשיעור של 5%. משנת 2013 הוחל מס יסף אשר כיום עומד על שיעור של 3% מהכנסה חייבת של 721,560 ש"ח. מס היסף חל על הכנסה חייבת מכל מקורות ההכנסה שבפקודה ולרבות רווח הון, ריבית ודיבידנד.
על פי ההצעה לתיקון החוק מוצע:
להוסיף על מס היסף "מס נוסף" בשיעור של 2% בגין הכנסה חייבת "ממקורות הוניים" – הכוללים הכנסה מדיבידנד, ריבית, רווח הון, דמי שכירות וממכירת זכויות מקרקעין.
החלת מס יסף לרבות המס הנוסף גם על הכנסה משבח מקרקעין הנובע ממכירת דירת מגורים, למעט אם פטורה ממס שבח.
מועד גביית המס הנוסף על הכנסה משבח מקרקעין במועד התשלום של מס השבח למנהל מיסוי מקרקעין.
ג. הקפאה של תיאום סכומים בגובה שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן אשר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד לסוף שנת 2027 ורק ביחס לשינוי מתחילת שנה זו. הקפאה זו תחול על מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי, תקרת הזיכוי של יישובים מוטבים, תקרת הפטור למענקי הון לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה זיכוי ממס לתרומה למוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, הכנסה פטורה מהשכרת דירת מגורים, מענקי עבודה, מדרגות מס רכישה של דירת מגורים, תקרת הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים יחידה או שתי דירות ששווין נמוך,וכן במכירת דירה עם זכויות בניה.
ד. הוצע כי תחילת תיקוני החקיקה לעיל תהיה מיום 1 בינואר 2025, למעט לעניין תשלום המס הנוסף בשל מכירת זכות במקרקעין במסגרת תשלום מס השבח שיחול לאחר קביעת כללים על ידי המנהל.
2. במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה התשפ"ה – 2024, מוצע כלהלן:
כיום בעלי חברות, בכפוף לחריגים מסויימים הקבועים בחוק, ממוסים על הכנסתם מהחברות בדרך של מיסוי דו שלבי, היינו מס חברות על הכנסתן החייבת ומס נוסף, על בעלי המניות, בעת חלוקת דיבידנד. שיטה זו נועדה לשמר נייטרליות מיסויית בין מקרים בהם ההכנסה מופקת על ידי יחיד לעומת זו המופקת על ידו באמצעות חברה.
המחוקק ניסה להתמודד עם היתרון שנוצר אצל חברות שלא מחלקות רווחים בדרך של מיסוי חברות החזקה מסויימות בסעיף 62א לפקודת מס הכנסה ובסעיף 77 ("חברות ארנק"). על פי דברי ההסבר להצעת החוק, חקיקה זו שנעשתה בשנים האחרונות, הממסה חברות ארנק או חברות שצוברות רווחים במקום לחלקם או להשקיעם בגידול הפעילות הריאלית במשק, לא השיגה את מטרתה, ולפיכך מוצעים שינויי החקיקה הבאים:
א. במסגרת תיקון הוראות סעיף 62א לפקודת מס הכנסה מוצע לטפל במיסוי של חברות ארנק פעילות, היינו בחברות שעיקר הכנסתן נובעת מהכנסה "עתירה מיגיעה אישית" של בעל מניות בה וחברות החזקה, כך שיוטל מס שולי על הכנסות שלא מחולקות. בנוסף, הכנסות אלו יחויבו בביטוח לאומי של עובד עצמאי.
תיקון חוק זה קובע כלהלן:
הרחבת תחולת הסעיף ליחיד שמפיק הכנסה מחברה נוספת בה הוא מחזיק בשיעור של 50% ומעלה (במקום 10% ומעלה). כיום הסעיף אינו חל על הכנסת חברת מעטים שהיחיד בה מפיק הכנסה מחברה אחרת בה הוא מחזיק 10%. במסגרת השינוי יעלה הרף והסעיף לא יחול רק אם ליחיד שיעור של 50% ומעלה בחברה האחרת.
הרחבה של תחולת החוק על כל הכנסת חברת מעטים הנובעת מפעילות יחיד בעבור אדם אחר, לרבות על יחיד שמהווה בעל מניות מהותי במישרין או עקיפין, או שותף.
הגדרת התקופה בה נבחנת ההכנסה לתקופה של שנת המס, דבר שיקשה על תכנון בחברה והעברת הכנסות בין שנות מס וכיו"ב. פעולות היחיד ייראו כנעשות בידי עובד עבור מעסיקו אם מקורם של 70% או יותר מסך הכנסתו הם בשירות שניתן על ידי יחיד לאדם אחד בשנת מס במקום בתקופת 30 חודשים מתוך 4 שנים.
ביטול החריג שחל על מתן שירות על ידי חברה לשותפות – מדובר בשינוי שמכוון למיסוי של חברות עורכי דין או רואי חשבון שעד כה לא הוחל עליהן סעיף זה, מתוך התפיסה שגם התאגדות כחברה לשם מתן שירותים לשותפות מהווה ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו שלבית.
החלת עקרון "התקרה המתקפלת" – חברות להן הכנסות עתירות ממשלח יד יחויבו במס בשיעור שולי על פעילות עתירת יגיעה אישית העולה על שיעור של 25% מההכנסה האמורה, סכום שיופחת ככל ששיעור הרווחיות עולה עד לשחיקתה המלאה.
יצויין כי הכנסות אחרות מוחרגות מהכנסות המוגדרות מיגיעה אישית, יחד עם זאת, הכנסה אינצידנטלית כגון עמלה או ריבית יחשבו כהכנסה מיגיעה אישית. כמו כן, מוצע כי גם דיבידנד שחולק לחברת מעטים יחשב כהכנסה עתירת יגיעה אישית, כדי למנוע מצב שמקבל השירות יבחר להעביר תשלום בגין שירותים כחלוקת דיבידנד כדי למנוע תחולת הסעיף.
התחולה להוראות בסעיף 62א מיום 1 בינואר 2025.
ב. במסגרת תיקון הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה יוטל מס בשיעור של 2% בגין שיעור מהרווחים הלא מחולקים המושקעים בהשקעות פאסיביות, מעבר לגובה "מגן מס" שינתן לחברות עם פעילות עסקית ריאלית. כיום דרישות הסעיף (אישור מנהל, התייעצות עם ועדה ציבורית, בחינה פרטנית של מצבה העסקי של כל חברה וכיו"ב) מקשים על יישומו באופן יעיל. תיקון החוק נועד להקל על המנהל לקיים הליך פרטני מול חברות עם יתרת עודפים גבוהה ולאפשר התמודדות עם רווחים לא מחולקים במקרים שאין בצבירתם צורך עסקי. במודל זה חברה שהיקף הרווחים הצבורים שלה אינו משמעותי ביחס להוצאותיה, לא תדרש לשלם את המס החדש, ואילו חברת החזקה (שעיקר הכנסותיה מדיבידנדים פטורים מחברות בנות) המאופיינת בהוצאות נמוכות וללא הכנסה חייבת משמעותית, תהיה חייבת על מרבית רווחיה במס החדש. ככל שחברת ההחזקה תבחר לחלק מרווחיה או להשקיעם בפעילות ריאלית, תפחת חבות המס בהתאם.
"מגן המס" יהיה סכום הגבוה מהמפורט להלן: 500,000 ש"ח.
ממוצע הכנסות מותרות בניכוי בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה.
יתרת עלות השקעה של החברה בנכסים עסקיים ולרבות מזומנים בניכוי נכסי השקעה מיוחדים: ניי"ע, מזומנים ושווה מזומנים, הון עצמי ושטרי הון מצד קשור, עלות יתרת נכס בלתי מוחשי שאינו לשימוש עצמי ונכסים אחרים שיגדיר השר כל הוראות דיווח מועדי תשלום ריבית החזר סמכות גביה והחזרי מס יחולו בשינויים המחויבים על מס זה.
בקשר למס זה לא יחולו הוראות הנוגעות למקדמות אלא אם שר האוצר יקבע אחרת, ועל חברות שאינן מדווחות כראוי על מס זה יחול קנס גרעון.
התחולה להוראות אלו תהא מיום 1 בינואר 2025 אך גם ביחס לרווחים שנצברו לפני מועד זה. יחד עם זאת יתאפשר לחברה לחלק רווחים בשנת 2025 או להשתמש בהם לפעילות העסקית ואז המיסוי ייקבע בהתאם למאפייניה של ההכנסה החל משנת 2026.
כמו כן, נקבעו בהוראות המעבר הוראות מקלות לשנים 2025-2030 בהן לא ישולם המס החדש אם החברה חילקה 20% ויותר מרווחיה בשנים אלו, במקום הכלל הרגיל הדורש חלוקה בשיעורים גבוהים יותר. כמו כן, בכדי לתת מענה לצרכים הפיסקליים ינתן פטור מהמס החדש בשנת 2025 אם יחולק סכום השווה לשיעור 20% מרווחי החברה לשנת 2024 ופטור משנה עוקבת על כל חלוקה של 15% מהרווחים הנוספים.
השר הוסמך להטיל מס מקביל במהותו על בעל מניות מהותי בחברה זרה שיש לה רווחים שאינם מחולקים.
3. ביום 15.10.2024 פורסמה גם טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025 במסגרתה פורטו השינויים לעיל, בתוספת השינויים המוצעים הנוספים שלהלן:
א. העלאת דמי הביטוח הלאומי למי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בשיעור של 10%.
ב. ביטול איחוד עוסקים.
ג. החלה של מתווה חשבונית ישראל על עסקאות מסכום של 5,000 ש"ח כבר מיום 1.1.2025 ולא באופן מדורג כפי שנקבע במקור בהוראת השעה הרלוונטית.
ד. איסור ניכוי הוצאות בעלות פוטנציאל ליצירת הון שחור והעלמת מסים.
ה. חובת דיווח על הכנסות שכר דירה פטורות ממס במסגרת מערכת מקוונת.
ו. ביטול נקודות זיכוי לעובדים זרים ולמי שאינם תושבי ישראל.
4. עידוד השקעות
לצד ההוראות הנ"ל, המחוקק נתן דעתו לעידוד השקעות בשוק הישראלי. במסגרת טיוטת התכנית הכלכלית מתוארים תיקוני החקיקה שעניינם ביטול חלק מהמגבלות החלות כיום בפרק החקיקה הנוגע לשינויי מבנה ושינויים דרמטיים בכל הנוגע לקרנות השקעה, המייתרים פניה לרשות המסים להחלטת מיסוי ובהם:
א.ביטול הסייג לפיו השקעת משקיע החוץ בקרן אינה מהווה השקעה במוסד הקבע שלו;
ב. הקטנת שיעורי ניכוי המס במקור על הכנסות פאסיביות;
ג. פטור ממס על דמי הצלחה.
בהתייחס למנהלי קרן ישראלים, יקבע שיעור אחיד של 32% על דמי הצלחה וכן פטור ממע"מ, ויובהר כי דמי הניהול החייבים במע"מ יהיו ביחס שבין משקיעים תושבי ישראל לבין משקיעים תושבי חוץ בקרן.
להרחבה ופירוט בנושאים לעיל ראו קישור לטיוטת התכנית הכלכלית כאן.
לסיכום, החקיקה לעיל מנסה להתמודד עם ההשלכות הכלכליות והפיסקליות הכרוכות בניהול המלחמה שפרצה ביום 7 באוקטובר 2023. המשמעות של תיקוני החקיקה היא העלאת מסים משמעותית. תיקוני חקיקה מסויימים קלים ליישום ותיקוני החקיקה האחרים כדוגמת המודלים החדשים למיסוי חברות ההחזקה, מורכבים יותר ודורשים בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.
אנו ממליצים לכם לשקול הערכות לגזירות אלו שיחולו החל מיום 1 בינואר 2025, ומזמינים אתכם להתייעץ עמנו בקשר ליישום ההוראות, ובמיוחד אלה הנוגעות לחברות הארנק וההחזקה, כדי לבחון אם יש להוראות החקיקה תחולה בעניינכם וככל שכן כיצד להיערך אליהן.